הכרעת דין בתיק תת"ע 2730-05-13

הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם נרשמה ביום 28.01.13 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בעת שהרכב בתנועה, בניגוד לתקנה 28(א)  לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום  15.09.13 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העיד עד התביעה, השוטר רוני מריח עורך הדו"ח, והוגש דו"ח הודעת תשלום קנס שערך העד (סומן ת/1).

ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה:

ביום 28.01.13 בסמוך לשעה 16:20 נהג הנאשם פרטית רנו, בתל אביב ברחוב יצחק שדה, ממערב למזרח, התקרב לצומת עם רחוב יגאל אלון  וחצה אותו בנסיעה ישר, כשהוא נוסע בנתיב הימני מבין 2 נתיבים שבכיוון נסיעתו.

על פי הרשום בנסיבות המיוחדות של המקרה [סעיף ח. להודעת תשלום הקנס (ת/1)] נטען כנגד הנאשם כי בעודו נוהג ברכב כאמור, נצפה ע"י השוטר כשהוא:-  " מחזיק בידו השמאלית פלאפון נייד מרובע בצבע שחור קרוב להגה".  בכך נטען כי עבר את העבירה כמיוחס לו בכתב האישום.

ומנגד, על פי גרסת הנאשם:

הנאשם  מכחיש כי אחז במכשיר טלפון נייד, וכן הכחיש כי ניהלה אותה עת שיחה כלשהי בטלפון.  להגנתו ציין הנאשם כי ברכבו מותקן מכשיר טלפון קבוע, וכי ברשותו 2 כרטיסי "סים" של חברת אורנג'.  על פי גרסתו של הנאשם מכשיר הטלפון הנייד שברשותו מסוג נוקיה דגם E 72  היה מונח בתוך נרתיק ("פאו'ץ") ברווח שבין 2 המושבים הקדמיים מתחת לידית בלם היד.

עוד לגרסתו צבעו של מכשיר הטלפון הנייד שברשותו הוא כסוף ולא שחור כפי שציין השוטר.

לגרסת הנאשם לאחר שנעצר ע"י השוטר כמתואר, התנהל במקום דין ודברים מול השוטר שקדם לרישום הדו"ח, הנאשם ביקש להראות לשוטר כי ברכבו מותקן מכשיר טלפון קבוע כמתואר וכן ביקש "להעיד" לזכותו במקום את חברו הנוסע ברכב לצידו אשר יוכל לאשר את גרסתו, אולם השוטר לטענת הנאשם לא הסכים להסתכל ברכב או לשוחח עם העד.

בהמשך לכך טוען הנאשם כי נאמרו לו ע"י השוטר 2 משפטים חמורים, אשר צוטטו בפרוטוקול הן בעדות ראשית של הנאשם וקודם לכם הוטחו בפני השוטר במסגרת חקירתו הנגדית.  השוטר מכחיש מכל וכל אמירת הדברים ולו מקצתם. אמנע מלצטט שוב את הדברים, שכן אינני מאותם הסוברים כי- "הנייר סופג הכל".

מקובלים עליו לחלוטין דבריו של הסנגור המכובד אשר ביקש בהגינותו לציין בסיכומיו בע"פ כי: - "הדברים שהשוטר אמר לנאשם... הם שוליים לגבי העבירה. לא יכולתי להימנע מלהביא את הדברים כיוון שהנאשם מייחס להם חשיבות". 

בביהמ"ש התייצב בנוסף מר ג'אד עאטף שנסע ברכב הנאשם בעת האירוע, והעיד כעד הגנה מטעם הנאשם [ע.ה. מס' 2] תוך שהוא מאשר את טענת הנאשם שהיא בעיקרה כי לא אחז בטלפון נייד ולא דיבר כלל במהלך הנסיעה כמתואר ועד לעצירתו בידי השוטר. העד מאשר כי השוטר לא הסכים לשמוע את דבריו של העד, ותומך בתיאור מסלול הנסיעה של הנאשם בצומת שאינו שנוי במחלוקת.

בסעיף ט' לדו"ח, המיועד לרישום "דברי הנהג" רשם השוטר מצידו את תגובת הנאשם כדלקמן:-

        " אני לא דיברתי בטלפון ואתה הפלת עלי את התיק".

העיד בפני עד התביעה עורך הדו"ח שנחקר ע"י ב"כ הנאשם בחקירה נגדית, בה עומת עם טענות הנאשם כאמור.  העיד בפני הנאשם ופרס בהרחבה את גרסתו.  העיד בנוסף עד ההגנה מטעמו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את עדויותיהם ואת הראיות שהגישו,  לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום,  וזאת מהנימוקים הבאים :

1.                  בנסיבות המיוחדות של המקרה [סעיף ח' ל-ת/1]  רשם השוטר כי הבחין בנאשם בעודו נוהג ברכב כאמור, כשהוא:-  " מחזיק בידו השמאלית פלאפון נייד מרובע בצבע שחור קרוב להגה ".